מהות הלמידה

למידת רוחב - עומק

למידה מהי?

תבשיל קדירה שלהכנתו דרושים המצרכים הבאים: סקרנות, עניין, הנעה פנימית = מוטיבציה ומטרה של התלמיד, לצד מקורות ידע זמינים, אמצעי המחשה והתנסויות . כדי שהלמידה תישא פרי, יש להבטיח שהתהליך ילווה בחוויה חושית, ריגשית, אינטלקטואלית, רלוונטית לתלמיד, וישולבו בו אתגרים, ניסוי וטעייה, עבודת צוות ועבודה עיונית ומעשית . עבודה זו תכלול מאפיינים של רוחב ועומק, תהיה מלווה על-ידי צוות חינוכי מנוסה, מאפשר, מאתגר, תומך ומעודד. רצוי שהלמידה תהיה מקושרת אל החוזקות של התלמיד, שיתפתחו תוך כדי הלמידה. הצדדים הפחות חזקים שלו יתפתחו מאליהם תוך כדי עשייה.

"למידה לעולם אינה מתישה את המיינד " - ליאונרדו -דה -וינצי

"למידה מתרחשת רק כשאתה מתגייס כולך למשימה" - קרישנה-מורטי

"התנסות היא המפתח לכל " -יוליוס קיסר

דפוס חשיבה מתפתח, מול דפוס חשיבה סטטית.

“Growth mind-set vs fixed mind-set ”

-באיור ניתן לראות פעילות מוחית. משמאל תלמיד שדפוס החשיבה שלו מקובע, וכתוצאה פעילות מוחית מצומצמת יחסית .

מימין פעילות חשמלית מוחית מוגברת כתוצאה מדפוס חשיבה מתפתח .

ובתחושה הפנימית של התלמיד :"מה שאינני מסוגל בהווה אהיה מסוגל בעתיד"

פעילות מוחית הוליסטית

איתגור מוחי רלוונטי מתמשך של התלמיד ,מייצר קשרים עצביים חדשים ומשפר את איכות ההולכה העצבית.

להיות באזור - עשייה ממוקדת

הרצאתו של מיהלי על המושג - "Flow"

ממליץ לצפות בקישור מדקה: 13:55

האלכימיה של הלמידה - אפקט האדוות

תהליך הלמידה יוגבר ככל שירבו המרכיבים המשתתפים בתהליך:

מהמרכז לפריפריה באיור האדוות : השתאות, סקרנות, ענין,מוטיבציה פנימית,מעורבות,להיות באזור= " Flow",נוירופלסטיות,להט,מימוש עצמי,שגשוג.

ה"חברותא", על פי המתווה המוצע על ידי, אמורה ליצור אווירה לימודית ובה שלושה אלמנטים כמפורט להלן: (ראה האיורים למעלה)

דפוס חשיבה מתפתח

"להיות באזור" - Flow

ופעילות מוחית מוגברת .

ובהנחה ,שהתלמיד מביא איתו השתאות, סקרנות, ענין וכו'

(ראה איור האדוות)

יווצר המצע עליו תוכל הלמידה לפרוח.

בפרפרזה על דברי גבר טולי -Gever Tulley (שיחת "טד" שלו בהמשך ): צור התנסות לימודית מרתקת והלמידה תתרחש מאליה

"תוצאות ראויות הן תולדה של הנעה "(מוטיבציה ) - הרקליטוס

חרוט הלמידה של אדגר דייל

ככל שנתקרב לבסיס המשולש תפוקת הלימוד תעלה.

במציאות הבית-ספרית כיום נעשה שימוש בעיקר בקריאה והאזנה בעוד שכדי למקסם את הלימוד רצוי להגיע לתחתית המשולש : הדמייה של החומר הנלמד ,בניית מודל ,חוויה (חושית, רגשית ,אינטלקטואלית ) עיצוב והכנת מצגת ,התנסות הלכה למעשה.

"המיינד " חייב להיות מאותגר ופעיל בכל שלבי הלמידה.

הנחות יסוד וחומר למחשבה

במאה ה-21, לידע עצמו אין כל תכלית אלא אם כן הוא מיושם למטרות מוגדרות במסגרת פרויקטים לימודיים משמעותיים, כאלה שרישומם נחרט במוחם של הלומדים.

מערכת חינוך עתידית חייבת להיות גמישה וקשובה,

כזו המתאימה עצמה להתפתחויות המתרחשות לנגד עינינו בקצב הולך וגובר.

תוצאות מחקרים חדשים בתחומים הבאים: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, חקר המוח, מדעי ההתנהגות וכו', חייבים להיות מיושמים בכל הרמות החינוכיות.

מקורות ידע המצויים במדיות הכלליות: האוניברסיטה הפתוחה, ויקיפדיה, חאן אקדמי, גוגל וכו'

Google, Wikipedia, Smithsonian Institute, Khan Academy

Udemy ,Mooc ,etc,

חייבים לחלחל למסגרות הלימודיות השונות, עד לרמת

"צוות -העניין " והתלמיד הבודד.

בתחרות בין הטכנולוגיה "המכונה" ( מחשב, רובוט, בינה מלאכותית) לבין האדם ,בתחומים רבים, ידה של הטכנולוגיה על העליונה ,כבר היום. לכן, על המערכת החינוכית להתרכז בבניית הכישורים, היכולות והחוזקות של לומדי היום = אזרחי המחר, בתחומים שבהם עליונותו היחסית של האדם עדיין ניכרת . (דמיון, יצירתיות, יוזמה, תושייה, חלומות, פנטזיות, אלתור, שאיפות, חלומות).

מה שמכונה "כישלון ", משמעותו אחת - הרמת ידיים, מושג "הכישלון" לא קיים לעניות דעתי. מדובר בניסיון שלא צלח, המזמין ניסיונות נוספים, מושקעים יותר מקודמיו.

תומס אדיסון, אחד מגדולי הממציאים בהיסטוריה אמר: "מעולם לא נכשלתי. מצאתי 999 דרכים שלא הביאו להדלקת הנורה."

נתאר לעצמנו תלמידים בעת מגיפה (קורונה למשל ), אירוע טבע, או מלחמה, ונערוך השוואה בין שתי אפשרויות:

30 עד 40 תלמידים מול מורה בלמידה מרחוק,

או ארבעה - חמישה תלמידים, העוסקים ב"פרויקט" שנבחר על ידם, והמלווים על-ידי צוות חניכה הולם, "מנוסים" ו"מקצוענים".

מי מהשניים יהיה מעורב יותר בלימודים?

תפקיד משרד החינוך

על פי הצעה זו יעסוק משרד החינוך בשני תחומים בלבד, הכרוכים זה בזה:

תקצוב והערכה.

בסיס התקציב הוא "פר -תלמיד".

משרד החינוך ידגום , באמצע השנה, מתוך "הפרוייקטים" המבוצעים על ידי התלמידים בכל בית ספר, ויעריך אותם על פי קריטריונים שקבע מראש.

התקציב פר -תלמיד יקבע באופן הבא:

המשרד ישווה את הישגי השנה הנוכחית לשנה הקודמת.

התקציב פר -תלמיד, לשנת הלימודים הבאה יקבע באופן יחסי להישגי בית הספר

על פי השיפור /הנסיגה היחסית בשנה החולפת.

להערכתנו הצעה זו תאתגר הן את צוות בית הספר והן את תלמידיו והוריהם , במטרה להשיג תקציב גבוה יותר מדי שנה.

פעילות משרד החינוך תהיה שקופה לכל המתעניין .

"אם תרצה לנסוק אל מרחבים מרתקים, נתק עצמך מדפוסים מקובעים."

“Attempting a quantum leap ? free your back foot from the sticky mud first”

R.T.Ripple